תמ”א 38 – רקע

מיקומה הגאוגרפי של ישראל הוא באזור השבר הסורי אפריקני, שבר זה מהווה מפגש בין שני לוחות טקטוניים ביניהם קיימים לחצים הנובעים מתוך כדור הארץ, עובדה זו מציבה את ישראל בסכנה מתמדת של רעידת אדמה. למרות הדעה הרווחת בציבור כי הרעידה צפויה להתרחש במיקום השבר בבקעת הירדן, בפועל אזור היעד של רעידת האדמה הצפויה בישראל מתפרש על פני עשרות קילומטרים ממערב וממזרח לשבר ובכך כולל בתוכו גם את אזורי הצפיפות הגבוהים של ישראל כולל גוש דן והשרון. למעשה המבנה הגאולוגי של הקרקע במישור החוף הבנוי ברובו מחולות ואדמות חרסיתיים, הופך אזור זה לפגיע ביותר. על מנת להיערך לסכנה של רעידות אדמה והשלכותיה הוקמה בדצמבר 1999 ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה. החלטת הממשלה על הקמת גוף זה באה בעקבות סקרים ותחזיות של מדענים בארץ ובחו”ל הצופים רעידת אדמה חזקה בישראל. ועדת ההיגוי משמשת כגורם המטה של הממשלה ומהווה את הגורם המתאם מטעמה בין כל הגופים והארגונים האחראיים על התחום. על-פי החלטת הממשלה עוסקת ועדת ההיגוי במכלול סוגיית ההיערכות לרעידות אדמה, לרבות קביעת האחריות והסמכות לטיפול בנושא, על כל היבטיו.

בישראל קיימות תקנות מחייבות לעמידות מבנים ברעידות אדמה. התקנות הוצאו ב-1975- תקן 413 ונכנסו לשימוש בשנת 1980. כיום כל מבנה חדש מחויב לעמוד בהן. כחלק מההכנות לרעידת האדמה הצפויה בישראל עלה הצורך ההכרחי בחיזוק מבנים קיימים שנבנו טרם כניסת התקנות לתוקף. אי לכך בשנת 2005 גובשה תכנית מתאר ארצית מספר 38 -תמ”א 38. התכנית קובעת הנחיות תכנוניות לחיזוק מבנים קיימים, בני שתי קומות ומעלה במטרה לשפר את עמידותם בפני רעידות אדמה ובמקביל מגדירה תמריצים כלכליים כגון: הוספת יחידות דיור והרחבת יחידות דיור קיימות, במטרה לעודד תושבים לבצע את החיזוק של המבנה. רבים מתושבי ישראל נמצאים בשלבים שונים של יישום התכנית. תוספת הבניה המיועדות להרחבת דיור מאפשרת הגדלת רווחת הדיירים בבניין והגדלת ערך הדירות.