במסגרת חידושו הכולל של הבניין בפרויקט התמ”א 38, קבוצת בוקרה משפצת כליל את לובי הבניין ומעניקה לו מראה עכשיו של בניין שזה עתה נבנה. רצפת וקירות הלובי מצופות בריצוף וקרמיקה עכשווים, מראות מותקנות ותצורת הלובי מותאמת למראה בניין חדש לחלוטין.
שיטות החיזוק השונות כוללות: חיזוק באמצעות קירות תומכים- קירות הקשחה, חיזוק באמצעות בניית פיר מעלית ו/או עמודת חדרי ממ”דים, חיזוק באמצעות עיבוי וחיזוק עמודי הבניין והשלד באמצעות מסגרות פלדה ו/או בטון. ההחלטה על אופן החיזוק נקבעת ע”י מהנדס הבניין, האדריכל ומהנדס העירייה.
הועדה הבין משרדית להיערכות בפני רעידות אדמה התכנסה בשנת 2006 לדיון חירום בעקבותיו קבעה כי רעידת אדמה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר סביר שתוביל למותם של כ-16,000 ולפציעתם של כ-80,000 איש במדינת ישראל. אירוע כזה יוביל את כול מערכות החירום של מדינת ישראל לכדי אסון וחוסר תפקוד ובייחוד את מערך הרפואה בישראל.
סיסמוגרף הינו מכשיר למדידת עוצמת רעידת אדמה ומיקום המוקד של רעידת האדמה. מקורות המכשיר הן בסין של המאה ה-132 לספירה, שנה בה הומצא מכשיר המצביע על התרחשות רעידת אדמה. במאה ה-19 שיכללו היפנים את המכשיר לצורתו המוכרת לנו כיום. מכשיר זה מודד ורושם את עוצמת הרעש ואת סוגי הגלים המשתחררים בעת רעידת אדמה. המכשיר רושם באמצעות עיפרון את התזוזות שנוצרו במהלך רעידת האדמה וממנו מופק דו”ח ססמוגרפי על פיו מחושבת עוצמת רעידת האדמה ומיקום מוקד רעש האדמה.
ההתייחסות לסביבת הבניין בפרויקטי תמ”א 38 היא בד”כ לאזור הגינה, החניה והשטחים הציבוריים כגון מעלית, חדרי שירות (אשפה,עגלות,ארונות גז וחשמל). קבוצת בוקרה בד”כ מחדשת כליל את סביבת הבניין ומעניקה לדיריו במסגרת פרויקט תמ”א 38: מעלית 6 נוסעים המתאימה לנגישות נכים, חדר מדרגות ולובי חדשים, חדר אשפה חדש, חניות בעדיפות למתן חניות לכלל דיירי הבניין ולדירות החדשות הנבנות במסגרת פרויקט התמ”א 38 במידת האפשר, חיפוי חיצוני קרמי עדכני וכו’
מוקד רעידת אדמה נקרא גם אפיצנטר והוא הנקודה במעטפת כדור הארץ הנמצאת בדיוק מעל מקור רעידת האדמה. זוהי הנקודה ממנה מתפרצת האנרגיה מתוך השכבות הפנימיות של כדור הארץ. בד”כ משתמשים בשלוש סיסמוגרפים במקומות שונים בכדי למקם את מוקד הרעש.
מוכנות לרעידות אדמה כוללת למעשה שני מערכים: מערך היערכות ומערך תגובה. מערך ההיערכות כולל את חקיקת החוקים, התקנות (לדוגמא: ת”י 413) והיערכות בפועל למקרה של רעידת אדמה (לדוגמא: תמ”א 38 ) . מערך התגובה כולל את כל הנהלים הנדרשים לשם מתן תגובה לרעידת אדמה כולל: מערך כיבוי אש, מערך רפואה, מערך פינוי ושיקום הריסות וכו’. ככל שמערך ההכנה הוא טוב יותר כך גדלים הסיכויים כי מערך התגובה יצטרך להיות פעיל פחות במקרה של רעידת אדמה משמעותית.
חיזוק מבנה וחיזוק יסודות הבניין במסגרת פרויקט תמ”א 38 כולל בד”כ חיזוק באמצעות אחת או יותר מהשיטות הבאות: חיזוק באמצעות קירות תומכים, חיזוק באמצעות בניית פיר מעלית ו/או עמודת חדרי ממ”דים, חיזוק באמצעות עיבוי וחיזוק עמודי הבניין.
עיקר תוכנית התמ”א 38 והסיבה שהיא הוכנה וחוקקה בישראל הוא חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה. חיזוק המבנה יקבע בתאום בין מהנדס פרויקט התמ”א 38 ומהנדס העירייה בה מבוצעת תוכנית זו. החיזוק יעשה ע”י קבלן ומהנדס מומחים לתחום וע”פ תקנה ת”י 413. חיזוק בפני רעידות אדמה אפשרי במסגרת תוכנית תמ”א 38 בבניינים שהיתר בניתם ניתן לפני 01/01/1980 ושאינם עומדים בתקן. שיטות החיזוק השונות כוללות: חיזוק באמצעות קירות תומכים, חיזוק באמצעות בניית פיר מעלית ו/או עמודת חדרי ממ”דים, חיזוק באמצעות עיבוי וחיזוק עמודי הבניין.
פינוי בינוי מוסדר בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום אשר אושר ב-1965 וחוק התכנון והבניה-1965. ע”פ חוקים אלו ממשלת ישראל יכולה להכריז על פינוי של מתחם מסוים לצורך פינוי בינוי. בשנת 2006 חוקקה הכנסת את חוק הפינוי ובינוי (פיצויים) על מנת להתגבר על הקשיים שגורמים דיירים בודדים ביישום תוכנית פינוי בינוי. החוק קובע כי דייר המתנגד באופן בלתי סביר לפרויקט הפינוי בינוי יישא באחריות הנגרמת לשאר הדיירים בשל עיכוב הפרויקט. פינוי בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד הבינוי והשיכון בשנת 1998.