מוקד רעידת אדמה נקרא גם אפיצנטר והוא הנקודה במעטפת כדור הארץ הנמצאת בדיוק מעל מקור רעידת האדמה. זוהי הנקודה ממנה מתפרצת האנרגיה מתוך השכבות הפנימיות של כדור הארץ. בד”כ משתמשים בשלוש סיסמוגרפים במקומות שונים בכדי למקם את מוקד הרעש.
מוכנות לרעידות אדמה כוללת למעשה שני מערכים: מערך היערכות ומערך תגובה. מערך ההיערכות כולל את חקיקת החוקים, התקנות (לדוגמא: ת”י 413) והיערכות בפועל למקרה של רעידת אדמה (לדוגמא: תמ”א 38 ) . מערך התגובה כולל את כל הנהלים הנדרשים לשם מתן תגובה לרעידת אדמה כולל: מערך כיבוי אש, מערך רפואה, מערך פינוי ושיקום הריסות וכו’. ככל שמערך ההכנה הוא טוב יותר כך גדלים הסיכויים כי מערך התגובה יצטרך להיות פעיל פחות במקרה של רעידת אדמה משמעותית.
חיזוק מבנה וחיזוק יסודות הבניין במסגרת פרויקט תמ”א 38 כולל בד”כ חיזוק באמצעות אחת או יותר מהשיטות הבאות: חיזוק באמצעות קירות תומכים, חיזוק באמצעות בניית פיר מעלית ו/או עמודת חדרי ממ”דים, חיזוק באמצעות עיבוי וחיזוק עמודי הבניין.
עיקר תוכנית התמ”א 38 והסיבה שהיא הוכנה וחוקקה בישראל הוא חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה. חיזוק המבנה יקבע בתאום בין מהנדס פרויקט התמ”א 38 ומהנדס העירייה בה מבוצעת תוכנית זו. החיזוק יעשה ע”י קבלן ומהנדס מומחים לתחום וע”פ תקנה ת”י 413. חיזוק בפני רעידות אדמה אפשרי במסגרת תוכנית תמ”א 38 בבניינים שהיתר בניתם ניתן לפני 01/01/1980 ושאינם עומדים בתקן. שיטות החיזוק השונות כוללות: חיזוק באמצעות קירות תומכים, חיזוק באמצעות בניית פיר מעלית ו/או עמודת חדרי ממ”דים, חיזוק באמצעות עיבוי וחיזוק עמודי הבניין.
פינוי בינוי מוסדר בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום אשר אושר ב-1965 וחוק התכנון והבניה-1965. ע”פ חוקים אלו ממשלת ישראל יכולה להכריז על פינוי של מתחם מסוים לצורך פינוי בינוי. בשנת 2006 חוקקה הכנסת את חוק הפינוי ובינוי (פיצויים) על מנת להתגבר על הקשיים שגורמים דיירים בודדים ביישום תוכנית פינוי בינוי. החוק קובע כי דייר המתנגד באופן בלתי סביר לפרויקט הפינוי בינוי יישא באחריות הנגרמת לשאר הדיירים בשל עיכוב הפרויקט. פינוי בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד הבינוי והשיכון בשנת 1998.
חוק התכנון והבנייה אשר אושר ב-1965, הינו חוק המסדיר את פעילותם של מוסדות התכנון בישראל כולל ועדות ארציות,מחוזיות ומקומיות..
חוק המקרקעין אושר ב-1969 ומטרתו להגדיר את רישום המקרקעין בישראל, למעשה החוק שהיה מונהג בארץ עד מועד כניסת חוק זה לתוקף היה חוק המקרקעין שהושתת על רישומי המקרקעין באימפריה העותומאנית מהמאה ה-13 לספירה ואשר עברו התאמה וארגון נוסף ע”י האימפריה העותומאנית במאה ה-19. עם כיבוש הארץ ב-1918 ע”י האימפריה הבריטית, מצאו הבריטים תוהו ובוהו ברישום המקרקעין משום שהועתומאנים סגרו את משרדי הטאבו ולקחו איתם חלק גדול מפנקסי המקרקעין כאשר הם עזבו את הארץ. הבריטים עמלו קשות לשקם את רישום המקרקעין בארץ ועל מנת למנוע תוהו ובוהו נוסף, הקפיאו הבריטים את עסקאות המקרקעין למשך כשנתיים במהלכן שיחזרו את רישום המקרקעין באמצעות העתקי פנקסי המקרקעין שנמצאו מתקופת השלטון העותומאני. מרגע חידוש פעולת משרדי הטאבו ב-1920 המשיכו הבריטים בניהול מקרקעי ישראל ע”פ השיטה העותומאנית ולמעשה המקרקעין נוהלו בשיטה זו עד שנת 1970 בה הוחל חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 בו בוטלה כל חקיקה עותומאנית קודמת בנושאי מקרקעין.
המושג זכויות בנייה אינו מוגדר בבירור בחוק המקרקעין או תקנותיו אולם הוא כן מוזכר בסעיף 71 ב לחוק “… וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבנייה הנדרשות לצורך זה…” על כן משמעיות המושג הובהרו ביתר שאת בתקנות ובפסיקה. למעשה זכויות הבנייה נקבעות בועדות התכנון והבנייה הקובעות על כמה אחוזים משטח המקרקעין ניתן לבנות. ביניינים רבים בישראל אינם מנצלים את זכויות הבנייה שהוענקו להם בטאבו מכוח האישור שנתנה הועדה לתכנון ובנייה והיתר הבנייה. תוכנית תמ”א 38 מאפשרת לדיירים לקבל חיזוק בניין וחידושו באמצעות התקנת מעלית, חידוש המעטה החיצוני, שיפוץ חדר המדרגות והלובי וכו’ כולל תוספות בנייה בתמורה להענקת זכויות הבנייה כולל זכויות הבנייה הניתנות מכח חוק התמ”א 38 לחברה או קבלן המבצעים את החיזוק והחידוש.
ועדת ההיגוי להיערכות בפני רעידות אדמה הוקמה בדצמבר 1999 ומשמשת כגורם המטה של ועדת השרים שהוקמה למטרה זו. הועדה משמשת כגורם המתאם בין משרדי הממשלה, הגופים הממלכתיים והארגונים האזרחיים העוסקים בעניין. סמכות הועדה היא לדון ולקבוע בכול נושאי ההיערכות לרעידות אדמה במדינת ישראל לרבות קביעת האחריות והסמכות לטיפול בנושא על כל היבטיו. התמקדות הועדה בעבודתה היא בין השאר בסוגיות הבאות: • קביעת אחריות לטיפול בנושא היערכות לקראת רעידות אדמה וחלוקת סמכויות • עריכת סקר סיכונים ומיפוי המידע הקיים בתחום ומידע חדש • הגדרת תקני הבנייה הנדרשים בכדי להיערך בפני רעידות אדמה ובקרה על הטמעתם • אכיפת תקני בנייה • קביעת סדרי עדיפויות לטיפול באזורים השונים בארץ בדגש על האזורים המועדים • קביעת דרכי הטיפול במבנים שסומנו כמסוכנים ומועדים לנזק גדול במקרה של רעידת אדמה • ייזום וקביעת חקיקה בנושאים הקשורים להיערכות בפני רעידת אדמה • הכנת מערכי הדרכה ומערכי הודעות לציבור במקרה של מקרה חירום עקב רעידת אדמה • לימוד נושא השפעות רעידות אדמה בעולם והפקת לקחים בנושא בשנת 2005 אישרה הועדה את תכנית המתאר הארצית להיערכות בפני רעידות אדמה שנקראת תמ”א 38. התכנית מגדירה מסגרת לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה במדינת ישראל.
בארץ אלפי בניינים בני שלוש או ארבע קומות בהם לא מותקנת מעלית. עלות התקנת מעלית בבניין כזה יכולה להגיע ל-300,000 ₪. התקנת מעלית במסגרת פרויקט תמ”א 38 אינה עולה לדיירי הבניין מאומה מכיוון שהחברה/קבלן המבצעים את פרויקט התמ”א 38 מתקין אותה במסגרת פרויקט התמ”א. קבוצת בוקרה מתקינה במרבית המקרים מעלית 6 נוסעים עם נגישות נכים בבניינם בהם היא מבצעת פרויקטים של תמ”א 38.